<h1>השלמה — ע"ז</h1>
<h2>דף יד.</h2>
[ע"ז מ"ב ע"ב] תניא קן שבראש אילן של הקדש לא נהנין ולא מועלין, בראשה של אשרה יתיז בקנה. אוקימנא כגון דאייתי עצים מעלמא וקנתה בהם אבל שברה ממנה עצים וקנתה בהם אסור ליהנות מן הקן דקיימא לן כר' יוחנן דאמר ע"ז שנשתברה מאליה אסורה. ר' (אבוה) [אבהו] אמר ר' יוחנן מאי יתיז יתיז באפרוחים. אמר ליה ר' יעקב לר' ירמיה בר תחליפא אסברא לך בביצים כאן וכאן אסורים באפרוחין כאן וכאן מותרים, אמר רב אשי ואפרוחים שצריכים לאמן כביצים דמי.
<h2>דף יח.</h2>
[ע"ז ס"ח ע"ב] ואם נפלו שני אסורין בקדרה כגון ערלה וכלאי הכרם ויש בהיתר כדי לבטל כל אחד מהם ואין בו כדי לבטל את שניהם זהו ששנינו במסכת ערלה [פ"ב מ"א] ומייתינן לשמעתא, הערלה וכלאי הכרם עולין באחד ומאתים ומצטרפין ר' שמעון אומר אין מצטרפין, ומסתברא דהלכתא כר' מאיר דסתם לן מתני' כותיה אליבא דרבא דהלכתא כותיה דתנן [שם מ"י] תבלין שנים ושלשה שמות והם מין אחד או מין שלשה מצטרפין ואוקמה רבא [ס"ו ע"א] כר' מאיר. ותנן במס' שבת פרק אמר ר' עקיבא [פ"ט ע"ב] המוציא תבלין כדי לתבל בהן ביצה קלה ומצטרפין זה עם זה ואוקמה בגמרא אליבא דחזקיה במיני מתיקה משמע דלרבא דלית ליה דחזקיה מתני' ר' מאיר היא. ולכאורה משמע דאיסור והיתר נמי אם יש לכל אחד מהם כדי לתת טעם מצטרפין כדאמרינן בגמ' לר' שמעון לצטרף איסור בהדי היתר ומתרצינן ר' שמעון לטעמיה דאמר איסור ואיסור נמי לא מצטרפי. ולגבי מלקות תנן במסכת מעילה [י"ח ע"א] ערלה וכלאי הכרם מצטרפין ור' שמעון (לטעמיה אסור ואסור נמי לא) [אומר אין] מצטרפין ופרכינן ור' שמעון למה לי צירוף והתניא ר' שמעון [אומר] כל שהו למכות ומשני מאי אין מצטרפין נמי דקאמר אין צריכין צירוף. והיכא דנפל כזית איסור לתוך ששים דהיתר ונמוח וחזר ונפל בו כזית אחר של איסור לא אמרינן שכזית איסור ראשון חוזר וניעור עם כזית שני של איסור והוי להו שני זיתי של איסור בתוך ששים של היתר ויאסרו. אלא אמרינן כיון שכבר נמוח כזית ראשון של איסור הרי הוא בטל ולא מבעיא שאינו חוזר וניעור אלא אף מצטרף הוא עם ההיתר לבטל כזית שני של איסור. והכי מוכח לקמן [ע"ג ע"ב] דאמרינן הגדילו בההיתר היתר. אבל אם כשנפל כזית שני של איסור אין נמוח הראשון אלא מקצתו ואין בקדרה אלא ששים של זיתי היתר בהא ודאי מצטרף הראשון עם השני ואוסרין הקדרה שהרי אם נפל הראשון לאחר שנמוח מקצתו לתוך קדרה אחרת אסורה כל שכן לתוך קדירה זו ודוקא כשמכיר אותו כזית הראשון של חלב שלא נמוח אבל אם אינו מכירו אע"פ שלא נמוח מצטרף עם ההיתר לבטל כזית השני של ערלה כדתנן במסכת ערלה פרק שני [מ"ג] הערלה מעלה את הערלה וכו' ומייתינא ליה בסוף המסכת.
<h2>דף כ.</h2>
[ע"ז מ"ז ע"ב] גמרא. אמר רב המשתחוה לבית אסרה קסבר תלוש ולבסוף חברו כתלוש דמי והאנן [בנה] תנן בנה אע"פ שלא השתחוה [השתחוה] אעפ"י שלא בנה.
